אלומיניום - מערכות ופתחים

אלומיניום: קל אך מוליך חום

אלומיניום הוא היסוד המתכתי השלישי בשכיחותו בקרום כדור הארץ, במשקל סגולי נמוך (כ-2.7 גרם/סמ"ק - שליש מפלדה) שמאפשר ויטרינות ענק בעומס עצמי נמוך על השלד. עקב אכילס פיזיקלי: הוא מוליך חום מצוין - בעיה אנרגטית שדורשת פתרון הנדסי ייעודי (ראו "נתק תרמי" בהמשך).

שתי סגסוגות: 6063 מול 6061

• 6063 ("האדריכלית") - פחות נחושת, עמידות קורוזיה מעולה ופני שטח חלקים המתאימים לצביעה ואנודייז. גמישה יותר, מאפשרת אקסטרוזיה (שיחול) של פרופילים מורכבים ודפנות דקות - "מלכת החלונות".
• 6061 ("הקונסטרוקטיבית") - יותר מגנזיום, סיליקון ולעיתים נחושת, חזקה ב-30% מ-6063. משמשת לפרגולות, קונסטרוקציות נושאות עומס וקירות מסך במגדלים. פחות טובה לאנודייז (גוון פחות אחיד).

אקסטרוזיה: "כמו מכונת פסטה"

"בול" (גליל) אלומיניום מחומם לכ-500 מעלות (מצב בצקי) ונדחס בלחץ עצום דרך "טבע" (Die) מפלדה. דיוק הטבע קובע את איכות החלון - סטייה של מילימטר תמנע אטימה תקינה מול הגומיות. לאחר היציאה, הפרופיל עובר טיפול תרמי (T5/T6) - הזדקנות מלאכותית בתנור שנותנת לו את הקשיחות הסופית; בלעדיו, הפרופיל היה מתכופף כמו פלסטלינה תחת עומס רוח.

גימור: אנודייז מול צביעה באבקה

אנודייז - תהליך אלקטרוכימי שמעבה את שכבת התחמוצת הטבעית; הצבע חלק מהחומר, עמידות מעולה בקרבת ים, אך שריטות קשות לתיקון ומבחר גוונים מוגבל. צביעה באבקה (Powder Coating) - ריסוס אבקה טעונה חשמלית וקשירה בתנור, הסטנדרט היום. כשל נפוץ ("קליפת תפוז") נובע מהכנת שטח לקויה - יש לוודא עמידה בתקן Qualicoat.

טיפולוגיות פתיחה

• הזזה - חוסכת מקום, אבל דורשת מרווח בין הכנף למסילה שנסגר במברשות (Mohair) - לא אוטם הרמטית כמו גומי, רגיש יותר לרוח ורעש. מסילה סמויה/שקועה בריצוף מחייבת פרט ניקוז מדויק.
• ציר / קיפ / דריי-קיפ - אטימה בלחץ (Compression) על גומיות EPDM בהיקף המשקוף - הבידוד האקוסטי והתרמי הגבוה ביותר. דריי-קיפ מאפשר גם פתיחה מלאה לניקוי וגם פתיחת שיפוע עליונה לאוורור בטוח - אידיאלי לחדרי ילדים ורחצה.

נתק תרמי (Thermal Break): הפתרון לגשר הקור

הפרופיל נחתך לשניים ומחובר מחדש עם פסי פוליאמיד - מוליך חום פי 1000 פחות מהאלומיניום, ובכך "שובר" את גשר הקור. סימן זיהוי: פרופיל צבוע בצבע שונה בחוץ ובפנים, מופרד בפס (הפוליאמיד) באמצע. בלי נתק תרמי, פרופיל קר מבפנים פוגש אוויר חם ולח ויוצר עיבוי (קונדנסציה) - שלוליות על אדן החלון ועובש שחור על הקיר. עם נתק תרמי: חיסכון אנרגטי של כ-25%.

תריס גלילה: מוקצף מול משוך

• שלב מוקצף - פח אלומיניום דק ממולא קצף פוליאוריטן. זול, מבודד תרמית/אקוסטית, אך חלש: ברוח חזקה או מפתח מעל 3 מ' עלול לקבל "בטן" ולעוף מהמסילה, ופריץ בקלות.
• שלב משוך (Extruded) - פרופיל אלומיניום עבה וחזק כמו החלון עצמו. כבד ויקר יותר, אך משמש כסורג ומחזיק עשרות שנים. תריס אור - וריאציה עם מרווחים גדולים (כ-2 ס"מ) שמאפשרים אור ואוויר גם כשהתריס "נעול", אבל דורש ארגז גלילה גדול יותר.

הארגז הנסתר (מונובלוק)

מוטמע בתוך עובי הקיר למראה נקי, אבל מהווה חור בבידוד הבית (גשר תרמי ואקוסטי) - חובה דפנות קלקר/בידוד מובנות בארגז, ומכסה שירות תחתון אטום היטב, אחרת נשמעות שריקות רוח בסלון.

המשקוף העיוור: המושג הכי חשוב בביצוע

מסגרת (פח מגולוון או עץ מטופל) המותקנת בשלב השלד/טיח, עם שלושה תפקידים: (1) יצירת פתח מלבני מדויק ב-90 מעלות שקבלן השלד לא נותן, (2) הפרדה בין החומרים הרטובים (טיח/בטון) לאלומיניום - מונעת קורוזיה אלקטרוליטית ממגע עם סיד/צמנט, (3) תשתית לאיטום - בין האבן למשקוף העיוור, ובין המשקוף העיוור לחלון עצמו.

ת"י 1068: עומסי רוח

התקן מחלק את ישראל לאזורי רוח (א'-ה'). ככל שהרוח חזקה יותר, נדרש פרופיל עם מומנט אינרציה גבוה יותר - עבה יותר או עם חיזוקי פלדה פנימיים. פרופיל דק מדי (כמו 7000 בייסיק) בויטרינה גדולה מול הים עלול להתכופף, לגרום להתפוצצות הזכוכית ולחדירת מים דרך העיוות.

זכוכית: הבידוד השקוף

בידודית - שתי זכוכיות עם מרווח אוויר (למשל 4-12-4), בידוד תרמי מעולה, לא בהכרח בטיחותית. טריפלקס (רבודה) - שתי זכוכיות מודבקות ב-PVB, מצוינת אקוסטית ובטיחותית (לא מתפזרת בשבר) - חובה במעקות. Low-E - ציפוי בלתי נראה שמחזיר קרינת חום, משפר דרמטית את הבידוד.

כשלים נפוצים

קורוזיה גלוונית - בורג פלדה רגיל שנוגע באלומיניום גורם לו "להירקב" לאבקה לבנה; חובה ברגי נירוסטה או חוצצי פלסטיק. חסימת נתיב מים - קבלני איטום שאוטמים בטעות פתחי ניקוז (Weep Holes) בתחתית המסילה בסיליקון, גורם להצפה בגשם הראשון. התקנה עקומה - משקוף לא מפולס גורם לכנף הזזה להידרדר מעצמה.