גגות שטוחים - ניקוז ושיפועים

האויב הגדול: מים עומדים

מים עומדים (Ponding Water) שוקלים כ-1,000 ק"ג לקוב ומייצרים עומס סטטי ולחץ הידרוסטטי מתמשך על מערכת האיטום. הלחץ דוחף מים לתוך נקבוביות זעירות בחומר, מאיץ בלאי של יריעות ביטומניות ומעודד צמיחת אצות שמפרקות את החומר. הגדרת כשל לפי ת"י 1476.1: הצטברות מים בעומק מעל 10 מ"מ המכסה מעל 10% משטח הגג נחשבת לכשל הנדסי.

הבסיס החוקי: ת"י 1752 ו-ת"י 1205

ת"י 1752 - "התנ"ך" של איטום גגות שטוחים, מחייב שיפוע מינימלי 1.5% בגג מרוצף / 2% בגג חשוף - השיפוע המינימלי שמתגבר על מתח הפנים של המים וחיכוך פני השטח ומבטיח זרימה בפועל. ת"י 1205 עוסק בהידראוליקה: נוסחת ספיקה לעוצמת גשם קיצונית (100 מ"מ/שעה), וקוטר צנרת/מרזבים מינימלי - לגג מעל 150 מ"ר נדרשות לפחות 2 גשמות בקוטר 4 אינץ', ובגג עם קולטן יחיד (עד 30 מ"ר) חובה פתח גלישת חירום (Overflow) במעקה.

מיקום קולטנים

הקולטן (צמ"ג) חייב מרחק נטו לפחות 40 ס"מ ממעקה סמוך ולפחות 100 ס"מ מצנרת חודרת - מיקום צמוד מדי לקיר לא משאיר לפועל האיטום מקום לתמרן עם המבער וללחם את היריעה כראוי סביב הקולטן.

בט-קל: יצירת השיפוע

בט-קל (בטון מוקצף) - צמנט, חול, מים וחומר מקציף שיוצר בועות אוויר התופסות כ-60% מנפחו. משקל סגולי 600-900 ק"ג/מ"ק (לעומת 2,400 בבטון רגיל) - קל ומבודד תרמית, אבל לא נושא עומס קונסטרוקטיבי. עובי מינימלי בנקודה הנמוכה (ליד הקולטן): 4 ס"מ - מתחת לזה הבטקל מתפורר תחת דריכה ונוצרת שלולית מקומית בדיוק סביב הנקז.

הכנת תשתית ופריימר

חובה להסיר בליטות וקוצי פלדה, לסתום כיסי חצץ (סגרגציה), ולייבש את התשתית לחלוטין - לחות כלואה הופכת לאדים בחום, מתפשטת ויוצרת בועות ענק מתחת ליריעה. פריימר (שכבת יסוד ביטומנית דלילה) חודר לנקבוביות הבטון ויוצר בסיס דביק להדבקה מלאה של היריעה.

יריעות ביטומניות: APP מול SBS

• APP (פלסטומרי) - נקודת היתוך מעל 150 מעלות, קשיח, עמיד מאוד ב-UV. מתאים לגגות חשופים לשמש הישראלית.
• SBS (אלסטומרי) - גמיש מאוד גם בקור, אך רגיש ל-UV. מתאים למרתפים ואזורים מכוסים עם תזוזות קרקע.

היישום מתבצע בהלחמה במבער - הלחמה חלשה מנתקת, הלחמה חזקה מדי שורפת את שריון הפוליאסטר בתוך היריעה. חפיפה: 10 ס"מ בצד, 15 ס"מ בקצה. אינדיקציה לעבודה תקינה: "פסיעה" - פס דק (כ-1 ס"מ) של ביטומן מותך שמבצבץ מקצה התפר. במערכת דו-שכבתית (חובה בגג מרוצף), השכבה השנייה מיושמת בהזזה של חצי רוחב יריעה כדי שתפר לעולם לא ישב על תפר.

יריעות סינתטיות: PVC ו-TPO

• PVC - עמיד באופן מוחלט בפני כימיקלים, חומצות, דלקים ושומנים. חסין אש (מכיל כלור, כבה מאליו). הבחירה היחידה למטבחים תעשייתיים ומסעדות - TPO וביטומן נהרסים במגע עם שומן.
• TPO - לבן, מחזיר קרינת שמש מעל 85% (חוסך במיזוג), אך נהרס לחלוטין במגע עם שמנים ודלקים.

שניהם מולחמים באוויר חם (ללא אש גלויה), קלים משמעותית מביטומן, ומאפשרים קיבוע מכני.

הרולקה: 90% מהכשלים קורים בפינות

במפגש קיר-רצפה, זווית 90 מעלות חדה גורמת למאמצי גזירה בעת תנועה תרמית של המבנה - היריעה נקרעת בדיוק בפינה. רולקה (מדה צמנטית מעוגלת/משולשת) מאפשרת ליריעה "לטפס" במעבר רך ובטוח. שרטוט חתך מפגש קיר-רצפה ללא רולקה נחשב כשל פדגוגי מהותי.

אף מים (Reglet) בראש המעקה

מתח פנים גורם למים לטפס לאחור (נימיות). לכן חובה שהיריעה "תטפס" 20-25 ס"מ מעל מפלס הריצוף על קיר המעקה, ובקצה העליון נדרש "אף מים" - חריץ בבטון (Reglet) שהיריעה נכנסת לתוכו, כך שמים המטפטפים מהקיר נופלים על היריעה ולא מאחוריה. מעל הכל - נדבך קופינג עם נטייה קלה פנימה.

חדירות דרך הגג

ציוד (מזגנים, דודי שמש) לעולם לא מונח ישירות על יריעת האיטום - חובה הגבהות בטון (לפחות 15 ס"מ) עם צנרת חודרת דרך שרוולים/צווארונים ייעודיים המולחמים ליריעה ומהודקים בחבק נירוסטה ומסטיק.

בדיקת הצפה

לפני כיסוי הגג בריצוף או חצץ: סותמים את הצמ"גים ומציפים במים לגובה 5-7 ס"מ למשך 72 שעות לפחות - מדמה לחץ הידרוסטטי קיצוני שיחשוף כל חריר שלא הולחם כראוי. תיקון עכשיו קל; תיקון אחרי הריצוף עולה הון תועפות.